תרמית חברת ביטוח, ופיצויים 

הגזמה בכמות הפריטים

בדירתו של מרדכי חלבי ארעה פריצה. חלבי פנה אל מבטחת הדירה, חברת המגן, עם רשימה ארוכה של פריטים חסרים.

אנשי החברה התרשמו כי אכן הפריצה ארעה, אלא קיימת הגזמה רבה בכמות המופיעה ברשימת הפריטים.

סירוב להבדק בפוליגרף

בין חלבי לחברת המגן נחתם לפיכך הסכם פוליגרף. לאחר החתימה שינה חלבי את טעמו והחליט שלא להבדק ולהגיש תביעה לבית משפט השלום בבאר-שבע.

דין הפרת הסכם פוליגרף

נשיא בית המשפט, השופט יוסף רבי, לא הסכים לאפשר לחלבי להתחמק מהבדיקה ומהתחיבותו על פי ההסכם. נניח שחברת המגן, הקשה השופט, היתה מפירה את ההסכם ומסרבת לתוצאות חיוביות שבו - האם יעלה על הדעת שהתחמקותה היתה מתקבלת?.

בהתאם להחלטת השופט, נאלץ חלבי לעבור בדיקת פוליגרף.

הבדיקה אימתה להפליא את חשדות אנשי חברת הביטוח. הסתבר כי אכן נגנבו מבית חלבי תכשיטים. עם זאת, ברשימת הפריטים שהוגשה לחברה נכללו תכשיטים שלא נגנבו.

הוספת פריטים בכוונת מרמה

השופט רבי דחה את טענת חלבי כי מגיע לו פיצוי לפחות עבור הפריטים שנגנבו באמת.

הנשיא העדיף את טענת חברת המגן כי זהו מקרה קלסי בו יש להחיל את סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח.

סעיף זה קובע כי כאשר המבוטח מוסר לחברת הביטוח שלו עובדות כוזבות והדבר נעשה בכוונת מרמה - פטורה חברת הביטוח כליל מחבותה.

כלשון השופט, "ההנחה היא, וזה ההגיון העומד מאחורי הסעיף, כי קיימת יותר מחובת נאמנות בין מבוטח שמוסר מידע למבטח כאשר למבטח אין שום ידיעה, על המעשים בהם מדובר.

"נכון שתוצאות דחית תביעה כזו הינן קשות. יחד עם זאת רצון המחוקק הוא שכאשר קורים ארועים שכאלו, ימסור המבוטח פרטים מדויקים ככל האפשר ולא - הסנקציה היא חמורה, כולל דחיית כל תביעת המבוטח".

מסמך 50